All Is Vanity (Ecclesiastes 1:1-11)

69 Custom

Vocabulary

Word Meaning
הַ bestimmter Artikel
וְ und
לְ für, zu
שֵׁם Name
הוּא er
היה sein, werden
הלךְ gehen, laufen
הֶבֶל Atem, Eitelkeit; Abel
כֹּל jeder
אֶל zu, nach
שֶׁמֶשׁ Sonne
לֹא nicht
דָּבָר Wort, Tat, Ding
מָה was
סבב drehen, umgeben
אַיִן es gibt nicht; Nichtexistenz
קֹהֶלֶת Sprecher in der Versammlung
בְּ in
אמר sagen
תַּחַת unter
דּוֹר Generation
בוא bringen, kommen lassen
עוֹלָם Ewigkeit; Welt
זרח aufgehen, aufblitzen
מָקוֹם Ort
רוּחַ Geist, Wind
שׁוב zurückkehren; wieder tun
נַחֲלָה Besitz, Erbschaft
יָם Meer
הֵם sie
ראה sehen
מִן aus, von
עשׂה machen
חֹדֶשׁ Monat, Neumond
זִכָּרוֹן Erinnerung, Gedächtnis
אַחֲרוֹן letzte, zukünftige
בֵּן Sohn
דָּוִד David
מֶלֶךְ König
יְרוּשָׁלִַם Jerusalem
יִתְרוֹן Gewinn, Vorteil
אָדָם Mensch
עָמָל Mühe, Arbeit; Amal
עמל Arbeit, Mühe
אֶרֶץ Erde
עמד stehen
שׁאף keuchen, schnaufen
דָּרוֹם Süden; Südwind
צָפוֹן Norden; Nordwind
עַל auf, über; gegen
סָבִיב umgebend, um
מַלְאָךְ Bote, Engel
יָגֵעַ müde, anstrengend
יכל können
אִישׁ Mann
דבר sprechen
שׁבע schwören
עַיִן Quelle; Auge; Blick
מלא füllen
אֹזֶן Ohr
שׁמע hören, zuhören
יִשְׂרָאֵל Israel
זֶה dieser
כְּבָר schon, vor langer Zeit

Biblical text

1:1דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃2הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃3מַה־יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃4דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃5וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃6הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב ׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃7כָּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃8כָּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃9מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃10יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃11אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃ פ