Passover (Deuteronomy 16:1-8)

67 Custom

Vocabulary

Word Meaning
הַ definite article
אַתָּה you (m. sg.)
בְּ in
וְ and
לְ to
יְהוָה Lord
אֱלֹהִים God
יוֹם day
מִן from, out of
אֲשֶׁר that, which
הוּא he
לֹא not
אֵת accusative
פֶּסַח passover; sacrifice of passover
יצא come out
מִצְרַיִם Egypt
זבח slaughter, bring sacrifice
אכל eat
כִּי for, that, when
מָקוֹם place
בחר choose
חֹדֶשׁ month, new moon
אָבִיב ears of barley; Abib
עשׂה to make, do
שׁכן to dwell
שֵׁם name
שָׁם there, then
עַל upon, above; against
שֶׁבַע seven (masculine)
מַצָּה unleavened bread; quarrel, scuffle, brawl
אֶרֶץ earth
כֹּל each
עֶרֶב evening
בֹּקֶר morning
שׁמר keep, guard
לַיְלָה night
בָּקָר cattle
חָמֵץ leavened; leavened thing
לֶחֶם bread
עֳנִי misery, oppressed situation
חִפָּזוֹן in haste; hurried flight
לְמַעַן for the sake of, on account of, for the purpose of
זכר remember
חַיִּים life, lifetime
ראה to see
שְׂאֹר leaven
גְּבוּל border
לין spend the night, pass the night
בָּשָׂר body; flesh, meat
רִאשׁוֹן first (masculine)
יכל be able
אֶחָד one (masculine)
שַׁעַר gate
נתן to give
אִם if; when
אֶל towards
בוא bring; let come
שֶׁמֶשׁ sun
מוֹעֵד place for meeting; appointed time
בשׁל ripen
פנה turn
הלךְ go, walk
אֹהֶל tent
שֵׁשׁ six (masculine)

Biblical text

16:1שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃2וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃3לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּר֔ אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃4וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכָל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃5לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃6כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃7וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃8שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ ס