Passover (Deuteronomy 16:1-8)
Vocabulary
Word | Meaning | |
---|---|---|
הַ | bestimmter Artikel | |
אַתָּה | du (m.) | |
בְּ | in | |
וְ | und | |
לְ | für, zu | |
יְהוָה | Herr | |
אֱלֹהִים | Gott | |
יוֹם | Tag | |
מִן | aus, von | |
אֲשֶׁר | was | |
הוּא | er | |
לֹא | nicht | |
אֵת | Akkusativ | |
פֶּסַח | Passah; Passahopfer | |
יצא | herauskommen | |
מִצְרַיִם | Ägypten | |
זבח | schlachten, Opfer bringen | |
אכל | essen | |
כִּי | denn | |
מָקוֹם | Ort | |
בחר | wählen | |
חֹדֶשׁ | Monat, Neumond | |
אָבִיב | Gerstenähren; Abib | |
עשׂה | machen | |
שׁכן | wohnen | |
שֵׁם | Name | |
שָׁם | dort, dann | |
עַל | auf, über; gegen | |
שֶׁבַע | sieben (maskulin) | |
מַצָּה | ungesäuertes Brot; Streit, Rauferei, Schlägerei | |
אֶרֶץ | Erde | |
כֹּל | jeder | |
עֶרֶב | Abend | |
בֹּקֶר | Morgen | |
שׁמר | bewahren, beschützen | |
לַיְלָה | Nacht | |
בָּקָר | Vieh | |
חָמֵץ | gesäuert; gesäuertes Ding | |
לֶחֶם | Brot | |
עֳנִי | Elend, bedrückte Situation | |
חִפָּזוֹן | in Eile; überstürzte Flucht | |
לְמַעַן | um willen, aufgrund von, zum Zweck | |
זכר | erinnern | |
חַיִּים | Leben, Lebenszeit | |
ראה | sehen | |
שְׂאֹר | Sauerteig | |
גְּבוּל | Grenze | |
לין | übernachten, die Nacht verbringen | |
בָּשָׂר | Körper; Fleisch | |
רִאשׁוֹן | erster (männlich) | |
יכל | können | |
אֶחָד | eins | |
שַׁעַר | Tor | |
נתן | geben | |
אִם | wenn; wann | |
אֶל | zu, nach | |
בוא | bringen, kommen lassen | |
שֶׁמֶשׁ | Sonne | |
מוֹעֵד | Treffpunkt; vereinbarte Zeit | |
בשׁל | reifen | |
פנה | sich wenden, umsehen | |
הלךְ | gehen, laufen | |
אֹהֶל | Zelt | |
שֵׁשׁ | sechs (maskulin) |
Biblical text
16:1שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃2וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃3לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּר֔ אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃4וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכָל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃5לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃6כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃7וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃8שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ ס