Prophet like Moses (Deuteronomy 18:15-22)
Vocabulary
Word | Meaning | |
---|---|---|
הַ | určitý článok | |
הוּא | on | |
אֲשֶׁר | který, co | |
וְ | a | |
לֹא | ne | |
דבר | hovoriť | |
בְּ | v | |
אַתָּה | ty (m.) | |
אֲנִי | ja | |
יְהוָה | Pán | |
נָבִיא | prorok | |
מִן | z, z | |
לְ | k | |
דָּבָר | slovo, věc, událost | |
אֵת | akuzativ | |
אֱלֹהִים | Bůh | |
אֶל | k | |
שֵׁם | jméno | |
שׁמע | slyšel, naslouchal, poslouchal | |
אמר | říct | |
הֵם | oni | |
קֶרֶב | nitro, střed | |
אֶחָד | jeden | |
כְּמוֹ | jako, právě tak, jak | |
קום | povstal, stál | |
כֹּל | každý | |
עַם | ľud; príbuzný; príbuzenstvo | |
מות | zemřel | |
צוה | přikázal | |
היה | být, nastat | |
שׁאל | ptal se, žádal | |
חֶרֶב | meč, dýka | |
יוֹם | den | |
קָהָל | společenství, shromáždění | |
יסף | pridať, pokračovať, zvyšovať | |
קוֹל | hlas, zvuk | |
גָּדוֹל | veliký | |
זֹאת | tato | |
ראה | vidět | |
עוֹד | ještě, už | |
יטב | být dobrý, uznat za dobré | |
נתן | dať | |
פֶּה | ústa | |
אִישׁ | muž | |
אָנֹכִי | já | |
דרשׁ | pátral, bádal, dychtil | |
אַךְ | ba, také | |
זיד | být domýšlivý, arogantní | |
אַחַר | po; za | |
כִּי | lebo, že, keď | |
לֵבָב | srdce | |
אֵיכָה | kde; jak | |
ידע | vědět, poznat | |
בוא | přišel, přinesl | |
זָדוֹן | nafoukanost | |
גור | byť hosťom; podnecovať, útočiť; báť sa, obávať sa |
Biblical text
18:15נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃16כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃17וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃18נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃19וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ׃20אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃21וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָֽה׃22אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָב֔וֹא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃ ס