Call of Abraham (Genesis 12:1-9)
Vocabulary
75
Hebrew
English 
Čeština 
Deutsch 
Français 
Español 
Português 
한국어 
Polski 
Slovenčina God is calling Abraham as an origin of new people of God, who will know true God and worship Him. These people will be founded upon trust in promises given by Lord. The whole abrahamic narrative will be about test of this trust.
God is sending Abraham out of his birth land to a completely different, unknown land and promises him perspective. Abraham trust in God and goes out…
Vocabulary
| Word | Meaning | |
|---|---|---|
| וְ | a | |
| אַתָּה | ty (m.) | |
| הַ | určitý článok | |
| מִן | z, z | |
| אַבְרָם | Abram | |
| לְ | k | |
| אֶרֶץ | zem | |
| הוּא | on | |
| יְהוָה | Pán | |
| בְּ | v | |
| אֶל | k | |
| הלךְ | chodiť | |
| אֵת | akuzatív | |
| אֲשֶׁר | ktorý | |
| ברך | žehnať | |
| ראה | vidieť | |
| שָׁם | tam | |
| אמר | povedať | |
| עשׂה | robiť | |
| שֵׁם | meno | |
| כֹּל | každý | |
| לוֹט | Lót | |
| בֵּן | syn | |
| שָׁנָה | rok | |
| יצא | vyjsť | |
| חָרָן | Cháran | |
| כְּנַעַן | Kanaán | |
| עַד | kým; až do | |
| בנה | stavať | |
| מִזְבֵּחַ | oltár | |
| קֶדֶם | staroveký; východ | |
| בֵּית אֵל | Bét-el | |
| נסע | odísť | |
| מוֹלֶדֶת | potomstvo | |
| בַּיִת | dom | |
| אָב | otec | |
| גּוֹי | národ | |
| גָּדוֹל | veľký | |
| גדל | byť veľký | |
| היה | byť | |
| בְּרָכָה | požehnanie | |
| קלל | byť ľahký; preklínať | |
| ארר | preklínať | |
| מִשְׁפָּחָה | rodina | |
| אֲדָמָה | zem, pôda | |
| דבר | hovoriť | |
| חָמֵשׁ | päť | |
| שֶׁבַע | sedem | |
| לקח | vziať | |
| שָׂרַי | Saraj | |
| אִשָּׁה | žena | |
| אָח | brat | |
| רְכוּשׁ | vlastníctvo, vybavenie | |
| הֵם | oni | |
| רכשׁ | zhromaždiť, získať | |
| נֶפֶשׁ | duša, život | |
| בוא | priniesť | |
| עבר | prejsť | |
| מָקוֹם | miesto | |
| שְׁכֶם | Šekem | |
| אֵלוֹן | posvätný strom | |
| מוֹרֶה | dážď; lukostrelec; učiteľ; More | |
| כְּנַעֲנִי | Kanaánčan | |
| אָז | potom |
Biblical text
12:1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃2וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃3וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃4וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃5וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃6וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃7וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃8וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃9וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ פ